<h1>סמ"ג לאוין סימן רע"ט</h1>
<h2>דף לט.</h2>
כתוב בפרשת קדושים שדך לא תזרע כלאים, שלא יזרע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל (ע"פ רמב"ם כלאים פ"א הל' א'). ואמרינן בפרק קמא דקידושין (ל"ט א') שדך למעוטי זרעים שבחוצה לארץ, ואף על פי שהיא מצוה התלויה בארץ הוצרך למעטה משום דכתיב (ויקרא י"ט י"ט) בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וסלקא דעתך אמינא דתיהוי כהרבעת בהמה שהיא חובת הגוף ונוהגת אף בחוצה לארץ, ואומר שם כי רב יוסף היה מערב הזרעים לכתחילה וזורען בחוצה לארץ (ע"פ יראים סי' ש"צ). ותניא בפרק אילו הן הלוקין (מכות כ"א ב') המנכש והמחפה כלאי זרעים בקרקע לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים שנאמר שדך לא תזרע כלאים כדדרשינן בתורת כהנים (קדושים פרק ד' הט"ז) (ע"פ יראים שם).
יש בכלל לאו זה מה ששנינו בפ"ק דמסכת כלאים (מ"ז ור"ש ע"ש) אין מביאין אילן באילן ולא ירק בירק ולא ירק באילן ולא אילן בירק, ואף על פי שבכללן הוא הרכבת אילן באילן [וירק בירק] וירק באילן שאמרנו נוהגת אף בחוצה לארץ ללקות עליה כדאיתא בפרק קמא דקידושין (ל"ט א') שנאמר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף בחוצה לארץ אף שדך בהרכבה אף בחוצה לארץ. ואין לך כלאים באילנות אלא בהרכבה בלבד אבל מותר להביא הזרעים זה בזה של אילן ושל ירק לזורעם כאחד (ע"פ רמב"ם כלאים פ"א הל' ו'). עוד יש חילוק בין כלאי זרעים לכלאי אילנות כי בכלאי זרעים מותר לומר לגוי לזורעם (ע"פ הל' ג' שם ע"ש) ובכלאי אילנות אסור (עיי"ש בה"ו).
